פרופ' רונן פרי – להיות או לא להיות? זו כבר אינה השאלה

בפרשת זייצוב הכיר בית המשפט העליון ברוב דעות בעילה של חיים בעוולה, המאפשרת לילד בעל מוגבלות לתבוע את מי שהתרשלותו גרמה להולדת התובע, אך לא למוגבלות עצמה. ברם שופטי הרוב לא הגיעו להסכמה בדבר גבולותיה של העילה והותירו שתי שאלות יסודיות בלא מענה קונקלוסיבי. הייתה זו תולדה מובנת של הניסיון לדון בזכויות הילד במסגרת המושגית המסורתית של דיני הנזיקין. זאת ועוד, בית המשפט הכיר פה אחד בעילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה באותן הנסיבות. קביעת הרכב מורחב לדיון מחודש בשני סוגי התביעות והקמת ועדת מומחים רב־תחומית לגיבוש המלצות בנושא יצרו ציפייה לרפורמה. ואמנם בפסק הדין בעניין המר קבע בית המשפט העליון כללי משחק חדשים: העילה של חיים בעוולה בוטלה והעילה של הולדה בעוולה אושררה והורחבה.

רשימה זו בוחנת מזווית ביקורתית את עיקרי פסק הדין בעניין המר. פרק א מציג את הרקע להחלטה ובכך מדגיש את חשיבותה: הוא מזכיר את המחלוקת בין שופטי הרוב בפרשת זייצוב ומסביר את הכשלים העיוניים בכל אחת מן הגישות ואת ההשלכות המעשיות של אי־ההכרעה ביניהן. פרק ב מתאר את ההליך ואת ההחלטה בעניין המר. פרק ג מנתח את ההכרעות הנוגעות לשתי עילות התביעה: היעדר הדיון בשאלת קיומה של חובת זהירות מושגית כלפי ההורים, בחינת יסוד הנזק בשתי התביעות ואופן הוכחת הקשר הסיבתי העובדתי. פרק ד בוחן את החידושים המרכזיים במישור התרופתי: ההחלטה לספק את צורכי הילד באמצעות הרחבת הפיצוי להורים ואופן הערכת הפיצוי בראשי הנזק הממוניים. פרק ה מברר את היקף השינוי שחולל פסק הדין מבחינת ההתיישנות. לבסוף, פרק ו מתמקד בטענה, שלפיה בהכרעה משפטית יש להתחשב בקונצנזוס גלובלי באשר לשאלה שבמחלוקת, ככל שישנו. אחדות מטענות הביקורת נוגעות להנמקה, ולפיכך תרומתן עיונית גרדא, לפחות בכל הנוגע לתוצאה הספציפית. אחרות נוגעות לליקויים בני־תיקון במודל הנזיקי שאימץ בית המשפט. לצד אלה ואלה תעבור ברשימה כחוט השני התפיסה, שלפיה מוטב היה שבית המשפט יגביל את תביעת הנזיקין של ההורים לפגיעה באוטונומיה (להבדיל מנזקים אחרים) ויפעל להבטחת צרכיו המיוחדים של הילד באמצעות הסדרים אלטרנטיביים, לבר־נזיקיים.

למאמר המלא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני נזיקין, כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s