פרופ' אריאל פורת – רשלנות ״לפני מעשה״ והתנהגות סבירה ״לאחר מעשה״

נניח שעל פי המידע שהיה באופן סביר בידי המזיק בעת שגרם נזק התנהגותו נחשבת לא־סבירה, אך על פי המידע שיש בידי בית המשפט לאחר מעשה, התנהגותו נחשבת סבירה. האם על פי דיני הרשלנות ראוי להטיל על המזיק אחריות לנזק שגרם? התשובה שהמאמר נותן לשאלה זו היא חיובית. נניח עתה, שעל פי המידע שהיה באופן סביר בידיו של יצרן בעת שייצר והפיץ מוצר שגרם נזק, המוצר נחשב פגום, אך על פי המידע שיש בידי בית המשפט לאחר מעשה, המוצר אינו נחשב פגום. האם ראוי להטיל על היצרן אחריות בגין הנזק שנגרם עקב מה שנחזה מלכתחילה להיות פגם בדגם, כאשר בעת המשפט המוצר אינו נחשב פגום? גם כאן התשובה שהמאמר נותן לשאלה זו היא חיובית. המאמר בוחן את היתרונות ואת החסרונות שיש בכלל המידע שלפני מעשה לעומת כלל המידע שלאחר מעשה ומציע לשקול – בתחום האחריות למוצרים פגומים – אימוץ כלל של אחריות חלופית. על פי כלל זה היצרן יהיה אחראי לנזקי המוצר אם הם נגרמו עקב פגם בדגם, בין אם הוא מוגדר כפגם על פי המידע שהיה בידי היצרן באופו סביר בעת הייצור וההפצה ובין אם הוא מוגדר כפגם על פי המידע שיש בידי בית המשפט לאחר מעשה.

למאמר המלא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני נזיקין, נזיקין, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s