הדוקטרינה של פיצויים עונשיים במשפט הישראלי – בחינה מחודשת

מאת אור קרסין

הדוקטרינה שהתפתחה במשפט הישראלי להטלת פיצוי עונשי בגין ביצועה של עוולה בנזיקין מחייבת את קיומם של כוונת זדון, של נסיבות חריגות וחמורות המעוררות סלידה והיעדר ענישה פלילית קודמת בגין אותו מעשה. דרישת הזדון ושילובה המאוחר עם הדרישה כי המעוול לא נענש בענישה פלילית קודמת הובילו לכך, שפיצויים עונשיים הפכו למופע נדיר – נכחד כמעט במשפט הישראלי. מצב זה אינו צפוי להשתנות לאחר שתתקבל הצעת חוק דיני ממונות.

נטען, כי הדוקטרינה של פיצויים עונשיים פותחה ללא זיקה לתכליות הפיצוי העונשי, שהן הרתעה וענישה, וכי עובדה זו משפיעה על אי-התאמתה של הדוקטרינה להשגת יעדי הסעד. המחקר מזהה מגוון נסיבות שבהן אי-אפשר להסתפק בפיצוי תרופתי ושבהן ישנה הצדקה תכליתית להטלת פיצוי עונשי, ואלו הן: העוולה בוצעה מתוך כוונה ובדרגת אוטונומיה גבוהה; אין כל תועלת חברתית לפעילות המזיקה; המעשה המזיק הוא מחפיר; הערך המוגן ראוי להגנה מיוחדת; העוולה פגעה באופן קשה בערכו של הניזוק, בשוויון ובהדדיות בינו לבין המזיק. במקרים אלו וכן במקרים, שבהם סיכויי המזיק לשאת באחריות בגין הנזק קטנים, מוצע להפעיל מבחן חדש להטלת פיצויים עונשיים. מבחן זה מעגן מגוון שיקולים, המביאים לידי ביטוי הן את תכלית ההרתעה והן את תכלית הענישה. בין היתר מציע המבחן קריטריונים לבחינת החומרה התוצאתית של העוולה, ובהם אלה: סוג הפגיעה הבודדת, עוצמת הפגיעה הבודדת, משך הפגיעה המצטברת והיקף הפגיעה המצטברת. כמו כן המבחן כולל התייחסות לרווחיו ולהונו של המזיק. הוא מסייג את הדרישה להימנע מפיצוי עונשי כאשר ישנה ענישה פלילית קודמת רק למקרים, שבהם העונש הפלילי מיצה את היעדים העונשיים וההרתעתיים גם יחד. היות שיישומו של המבחן המוצע צפוי להרחיב את מגוון המקרים שבהם מוטלים פיצויים עונשיים, על מנת להימנע מתופעה של גריפת הון בידי בודדים המחקר מציע לפתח מנגנונים שיאפשרו להעביר חלק מסכומי הפיצוי העונשי למטרות ציבוריות, בדומה לפרקטיקה שהתקבלה בתובענות ייצוגיות.

למאמר המלא

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני נזיקין, נזיקין, עונשין, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s