לאון אנידג'ר – אקטיביזם של בעלי מניות: דיון תיאורטי והשוואתי

אקטיביזם של בעלי מניות הוא תופעה שביטויה בהתערבותם של בעלי המניות בניהול ענייניה הפנימיים של החברה. התופעה נתפסת כביטוי לשימוש בכוחם של בעלי המניות כ"בעלי" החברה להשפיע על התנהלותה של החברה. תופעה זו, שקנתה לה אחיזה בדין האנגלו‑אמריקני במיוחד, זכתה לדיון בישראל עם פרסומן של המלצות הוועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל. תופעת האקטיביזם של בעלי מניות בכלל ושל משקיעים מוסדיים בפרט טרם זכתה לדיון בספרות המחקר בישראל. מאמר זה מבקש למלא את החלל.

הטענה המרכזית במאמר היא שיש לנקוט משנה זהירות קודם שמאמצים בדין הישראלי הסדרים, אשר מקור השראתם העיקרי הוא הדין האנגלו‑אמריקני ואשר תכליתם לאפשר לבעלי מניות להשמיע את קולם בהחלטות שונות שעל סדר יומה של החברה. הנימוק המרכזי לטענה זו נעוץ בכך, שההסדרים שנקבעו בדין האנגלו‑אמריקני בעניין צמחו על רקע של בעיית נציג שונה מזו שבדין הישראלי. לפיכך להבדל שבין בעיית הנציג שבדין האנגלו‑אמריקני לבעיית הנציג שבישראל השלכה מובהקת על עיצובם הראוי של ההסדרים המשפטיים, אשר תכליתם בדין הישראלי היא לעודד אקטיביזם של בעלי מניות.

המאמר ראה אור בכרך ל(1).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני תאגידים, כללי, כרך ל(1), עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s