פרופ' עידו פורת – "זכויות קבוצתיות בישראל – שלושה מבחנים מנחים"

בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע במקרים בהם מתנגשות זכויות אינדיבידואליות, כגון הזכות לשוויון, עם זכויות קבוצתיות, כגון הזכות לשמור על אופי הקבוצה הדתית או התרבותית, לחסן אותה מפני הכללים הכופים של קבוצת הרוב ולנהוג על פי מנהגיה. בתי המשפט מרבים להדגיש כי התנגשויות אלה מעוררות שאלות קשות וממעטים לקבוע בהן עקרונות ברורים.

מטרתו העיקרית של המאמר היא להציע שלושה מבחנים העוזרים להסביר את תוצאותיהם של רוב המקרים וכן משמשים להערכתם. במאמר נטען כי ככל שהגוף המבקש לשמור על זכויותיו הקבוצתית פרטי יותר וציבורי פחות, ככל שהוא מייצג קבוצת מיעוט בחברה ולא רוב וככל שמדובר במצב סטטי ולא דינמי – כלומר אם הכרה בתביעה תשמר מצב ולא תעודד תהליך של התרחבות הקבוצה או תביעותיה – כך יגדלו הסיכויים שבית המשפט יכיר בזכות הקבוצתית. מטרתו הנוספת של המאמר היא להציע אפיון של זכויות קבוצתיות כאינטרסים וכתביעות להתאמה (אקומודציה) ולא כזכויות במובן החזק של המילה. במאמר מודגמות טענות אלו אגב בחינתם של כמה פסקי דין ישראלים מובילים, שרובם עוסקים בזכויותיהם הקבוצתיות של המיעוט החרדי והמיעוט הערבי בישראל.

לקריאת המאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/jgfnw2c

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, כרך ל(2) - קהילות במשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s