גל אמיר – "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המילט?"

ההיסטוריוגרפיה המקובלת הנוגעת להסדר העדה הדתית במשפט הישראלי מספרת סיפור שגור, לפיו בתקופה העות'מאנית פעלו בתי דין עדתיים, בעלי סמכות בענייני המעמד האישי, שדנו את בני העדות השונות על פי דינם האישי. על פי נרטיב זה, הותיר המחוקק המנדטורי הֶסדר זה על כנו, מתוך כוונה לשמור על הַסדר הקיים, ולאחריו ירשה את ההסדר השיטה המשפטית של מדינת ישראל, שבה היה ההסדר למאפיין מרכזי.

מטרתו של מאמר זה היא העלאת טענה חלופית ולפיה רכיביו המרכזיים של ההסדר אינם 'מסורת עות'מאנית' בת מאות שנים, אלא שכלול חדיש יחסית של המחוקק המנדטורי, שבהליך של הבניה מודעת כמעט יוחס למקורות קדומים ומיתיים.

במאמר בוחן המחבר, בקצרה, את ה'היסטוריוגרפיה המקובלת' הנוגעת להסדר, ומראה כי שלושת נדבכיה – קיומם של בתי דין דתיים נפרדים בעלי אוטונומיה נרחבת, הסמכות הייחודית שהוקנתה להם בעניינים שהם שיטה סדורה של 'מעמד אישי', ושמירת ההסדר על ידי הבריטים כחלק מרצון לשמר מצב קיים – אינם מובנים מאליהם, וראויים לבחינה מדוקדקת. מהמאמר עולה כי מצב הדומה למצב שיוצר ההסדר (הקיים בארץ ישראל ובמדינת ישראל במאה השנים האחרונות, מאז הכיבוש הבריטי) לא היה קיים בתקופה העות'מאנית. על פי ההיסטוריוגרפיה החלופית שהמחבר מציע, מקור ההסדר בשלטון הקולוניאלי הבריטי בהודו, וב'בתי הדין הכנסייתיים' שפעלו בבריטניה, עד לשנות השבעים של המאה התשע עשרה. בסיום המאמר מוצג הטיעון באשר להבניה המודעת של המיתוס ולפיו מקורו של הסדר העדה הדתית הוא עות'מאני, והנו חלק מהבניית הלאום היהודי בשנים המעצבות של התנועה הציונית, בטרם קום המדינה ובסמוך לאחר מכן.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/jdaqwc7

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני משפחה, כללי, כרך ל(3), משפט והסטוריה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s