פרופ' אריה רייך – "מדוע על ישראל לאמץ את החוק לדוגמה לבוררות מסחרית בין-לאומית של האו"ם"

אנו שמחים להציג את מאמרו של פרופ' אריה רייך, "מדוע על ישראל לאמץ את החוק לדוגמה לבוררות מסחרית בין-לאומית של האו"ם", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – ל(3).
במאמרו, מצביע המחבר על פרדוקס: אף על פי שישראל הנה מדינה המעורה מאוד במסחר הבין- לאומי, ואף על פי שבוררות היא הדרך המועדפת בקהילת העסקים לפתרון סכסוכים מסחריים בין-לאומיים, בפועל מתקיימות בישראל בוררויות בין-לאומיות מעטות מאוד. לדעת המחבר, התשובה לפרדוקס טמונה בעובדה שלמדינת ישראל יש חוק בוררות מיושן, הסובל מכמה פגמים מרכזיים, אך בעיקר בעובדה שהוא חוק אידיוסינקרטי שאינו מוכר למשפטנים זרים. לפיכך, מציע המחבר לאמץ את החוק לדוגמה של האו"ם לבוררות מסחרית בין-לאומית (UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration).
במאמר, מראה המחבר כי חוק זה, אשר מותאם במיוחד לצרכים של הבוררות המסחרית הבין-לאומית, נהנה ממוניטין בין-לאומי ויכול לסייע רבות בהפיכת מדינת ישראל ליעד אטרקטיבי יותר לבוררויות בין-לאומיות. המחבר מצביע על הבעיות מהן סובל חוק הבוררות הישראלי, ומראה שבעיות אלו נפתרו בחוק לדוגמה, שאימוצו יתרום, לטענתו, לשיפור הליכי הבוררות בישראל וייעולם ולהגשמת רצון הצדדים. כמו כן, המחבר טוען כי מעצם העובדה שחוק זה, אשר אומץ ביותר מ-100 מדינות בעולם, מוכר בקהילת המשפטנים בעולם העוסקים במשפט מסחרי ובבוררות בין-לאומית, יהיה באימוצו כדי להפוך את שיטת המשפט הישראלית לשיטת משפט מוכרת לקהילה זו. המחבר אף מדגיש במאמר את היתרונות שיצמחו לכלכלה הישראלית ולעורכי הדין בישראל מכך שיתקיימו כאן בוררויות בין-לאומיות רבות יותר. מדינות רבות אימצו את החוק לדוגמה לכל סוגי הבוררויות – הן בין-לאומיות והן מקומיות – ובחלקו האחרון של המאמר נבחנת השאלה האם כדאי גם לישראל לעשות כך. לאחר העלאת היתרונות והחסרונות של שתי האפשרויות, נוטה המחבר להמליץ על אימוצו לבוררויות בין-לאומיות בלבד, אגב הכנסת תיקונים נדרשים מסוימים גם לתוך חוק הבוררות הקיים, אשר ימשיך לחול על בוררויות מקומיות.
קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/j5x2azy

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, כרך ל(3), עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s