ד"ר גיא בן דוד – "רקע תרבותי כשיקול בענישה"

כאשר בן תרבות מיעוט מבצע מעשה פלילי בהשפעת הרקע התרבותי שלו, אפשר לטעון כי הרקע התרבותי משפיע על מידת האשמה שלו, ועל כן יש לתן לכך ביטוי כשיקול לקולה בענישה. במסגרת המאמר אבחן את ההתחשבות ברקע התרבותי בראי מוסד הענישה מכמה היבטים. תחילה אבחן את תקפותם של ארבעת הרציונלים של מוסד הענישה – גמול, הרתעה, מניעה, ושיקום – באשר לנאשמים המשתייכים למיעוט תרבותי; מסקנתי לעניין זה היא כי הרציונל הגמולי מספק את ההצדקה המהותית והמשכנעת ביותר להכרה ברקע התרבותי של הנאשם בהליך הפלילי.

הפרק השני של המאמר יוקדש לאסטרטגיות השונות להצגת הרקע התרבותי כשיקול בענישה. במסגרת דיון זה אציג שתי אסטרטגיות שונות להצגת 'טיעונים תרבותיים' העומדות בפני הנאשם, בטרם יגזור בית המשפט את דינו.

בפרק השלישי אדון בהכרה ברקע התרבותי כשיקול בענישה הלכה למעשה, כפי שהדבר עולה משיטת המשפט הפדרלית בארצות הברית ומשיטת המשפט בישראל, תוך שימת הדגש על הסדרת הסוגיה במשפט הפלילי במדינת ניו זילנד. להבדיל מהפסיקה הענפה ומהספרות המשפטית הקיימת בנושא זה בארצות הברית, הסוגיה נשוא המאמר טרם נדונה עקרונית וישירות בבית המשפט העליון בישראל. חרף זאת, מן הרטוריקה של בית המשפט העליון אנו למדים כי רקע תרבותי הוא שיקול רלוונטי בענישה; אלא שההתחשבות בתרבות הנאשם כשיקול לקולה בענישה תיעשה במקרים מיוחדים, תוך מתן עדיפות לשמירה על הערכים המוגנים בחוק. הפרק האחרון של המאמר יעסוק ביתרונות ובחסרונות שבהכרה בתרבות הנאשם בשלב גזר הדין, ובסיומו אסכם את הכתובים.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/zs7o9p8

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה דיני עונשין, כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s