פרופ' בנימין שמואלי – "מי רוצה לקנות את הגט שלי? היבטים משפטיים וכלכליים של סחירות (commodification) הזכות להתגרש"

בשנים האחרונות מוגשות ברחבי העולם תביעות אזרחיות כנגד בעלים המסרבים לתת גט לנשותיהם מסיבות כלכליות, תוך סחיטת סכומים גבוהים עבור נתינתו. תביעות אלה הן בגדר 'שובר שוויון' – אם הפיצויים הנפסקים גבוהים דיים, קם לבעל תמריץ לחתום על עסקת חליפין, במסגרתה תוותר האישה על הפיצויים, תוך שהבעל יעניק לה גט ויוותר על דרישותיו הכספיות.
במאמרו, בוחן המחבר האם כלל ניתן לסחור בגט, או שמא מדובר בזכות אישית-משפחתית שלא ראוי להעבירה תהליך סחירות-קומודיפיקציה.
לצורך כך, נבחנים במאמר נימוקים שונים שנדונו בספרות לאיסור על סחירות בזכות – במטרה להגן עליה ועל המוכר אותה – תוך שהמחבר מסיק כי מסיבות שונות, אין בכוחם של נימוקים אלה לבסס איסור על סחירות גט.
לבסוף, בהנחה שגט אכן סחיר, בוחן המחבר מהו הכלל (קניין/ אחריות, בהתאם להבחנתם של קלברזי ומלמד) אשר בעזרתו ניתן להגן על הזכות. של מי הזכות, למעשה, כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו: האם מדובר בזכות קניינית של הבעל להיות נשוי ולסרב לתת גט – זכות הכפופה לחובת פיצוי לאשתו על הנזק שגורמת הפעלת זכות זו (כלל אחריות), או שמדובר בזכות של האישה להתגרש (כלל קניין), ולבעל אין כל זכות בסיטואציה של סרבנות?
לדברי המחבר, הדיון בעניין הקומודיפיקציה של הגט, והזכות לגירושין בכלל, הוא חלק מדיון נרחב יותר בשאלה עד כמה צדדים במשפט הפרטי בכלל, ובדיני משפחה בפרט, יכולים להסכים ביניהם, בעיקר כשמדובר בזכויות אישיות.
למאמר (זמין למנויי Nevo) –
מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה דיני משפחה, כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר אודליה מינס – "ההסדר המשפטי החל על פירמידות שליטה בחוק הריכוזיות והשפעתו על שוק ההון והמשק הישראליים: מימצאים ראשוניים"

לפני מספר שנים נחקק החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, והשפעותיו הראשוניות על המשק ועל שוק ההון ראויות לבחינה. במאמרה, מאבחנת המחברת מגמות אחדות שנצפות בשנים האחרונות בשוק ושניתן לייחסן גם להליכי חקיקת החוק ולכניסתו לתוקף: מחיקת מניות ממסחר בבורסה עקב מיזוגים בחברות אחרות המוחזקות על ידי בעל השליטה; רכישה ומיזוג של חברות ישראליות בידי חברות זרות בד בבד עם מגמה מעורבת ביחס לחברות עם רישום כפול; גידול בשיעור החזקות הציבור במניות חברות ציבוריות בד בבד עם הקטנת חלקם של בעלי העניין בחברות אלה. במאמרה, נעזרת המחברת בניתוח כל אחת ממגמות אלה על מנת לבחון את התכליות העומדות מאחורי חקיקת החוק ואת האופן שבו הסדר משפטי ורגולטיבי משפיע על שחקנים במגרש.
מהניתוח במאמר עולה כי לפחות חלק מן האמצעים שננקטו בחוק מיועדים לפתור בעיות ממשל תאגידי הנובעות מההפרדה בין בעלות לשליטה. נוסף על כך, עולה כי השלכות המסגרת המשפטית מחייבות ראייה רחבה של קובעי מדיניות, שכן התופעות הנלוות אינן בהכרח אלה שניתן היה לצפותן מראש, ולא בהכרח יובילו לתועלת גדולה יותר בטווח הארוך. לדברי המחברת, בסופו של יום, הכרחי לבחון אם ההסדר המשפטי הכולל החל על חברות הפועלות או נסחרות בישראל קוהרנטי דיו ומצליח ליצור את מידת הוודאות הנדרשת בחיים העסקיים. המאמר מסייע בבחינת סוגיה זו.
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה, שוק ההון | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר אדם שנער – "השוק הפרטי בעבודה הציבורית"

אנו שמחים להציג את מאמרו של ד"ר אדם שנער, "השוק הפרטי בעבודה הציבורית", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
לדברי המחבר, בעשורים האחרונים מתרחש תהליך היטשטשות בין הספירה הפרטית לציבורית, המתבטא בשלושה תחומים עיקריים – (1) הפרטה ומיקור חוץ של פונקציות שבעבר בוצעו על ידי המגזר הציבורי אל המגזר הפרטי. (2) הזרמת נורמות מהמשפט הציבורי למשפט הפרטי. שני תחומים אלה זכו להתייחסות ענפה בספרות. המאמר יוקדש לבחינתה של מגמה שלישית, חדשה: מעבר נורמות שוקיות מהמשפט הפרטי לתוך המגזר הציבורי, שעיקרו ייבוא פרקטיקות ניהוליות וכללים משפטיים אשר התפתחו במגזר הפרטי לתוך מגזר אשר אופן עבודתו הוסדר באופן מסורתי באמצעות כללים שונים. לדברי המחבר, זוהי 'הפרטה הפוכה', המבקשת להפוך את הבירוקרטיה השלטונית לבירוקרטיה שוקית.
במאמרו, משרטט המחבר לראשונה את מהלכי ההפרטה החדשים בישראל, שגולת הכותרת שלהם היא דו"ח ועדת דיין "לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה", ומבקש להסב את תשומת הלב למורכבות הטמונה בתפיסה החדשה של בירוקרטיה שוקית. כך, למשל, הפיכת אופן הפעולה של המגזר הציבורי לכזה הדומה למגזר הפרטי מעוררת חשש שמקצועיות המינהל הציבורי תבוא על חשבון מקסום האינטרסים של הדרג הפוליטי. באופן דומה, הפיכת מדדי ההצלחה לכמותיים עלולה להמעיט בחשיבותו של חלק מהעבודה הציבורית, אותו חלק שקשה לכימות. לבסוף, הדגש המוגבר על 'גמישות ניהולית' עלול לפגוע בעצמאות השירות הציבורי.
מטרת השירות הציבורי בישראל אינה רק לספק שירותים באופן יעיל, אלא אף להוות גורם בעל משקל שבכוחו למתן ולרסן גורמים פוליטיים. רפורמות המבקשות להפוך את השירות הציבורי לדומה למגזר הפרטי מעלות חשש כי התכליות הייחודיות שביסוד השירות הציבורי ייפגעו עם אימוצה של תפיסת הבירוקרטיה השוקית.
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כרך לא(1) יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך לא(1)!

כרך זה הוא 'כרך נושא', המאגד מאמרים שונים העוסקים בנושא אחד – הממשק שבין השוק לבין המשפט. בצירופם יחד, מעניקים המאמרים תמונה מעניינת ומגוונת של היחסים שבין המשפט לבין השוק באופן כללי, ובמציאות הישראלית בפרט. רשימת המאמרים המופיעים בכרך (זמינים למנויי Nevo.co.il):

– אדם שנער – "השוק הפרטי בעבודה הציבורית" (http://tinyurl.com/y8hukmht)

– אודליה מינס – "ההסדר המשפטי החל על פירמידות שליטה בחוק הריכוזיות והשפעתו על שוק ההון והמשק הישראליים: מימצאים ראשוניים" (http://tinyurl.com/yczj7qvu)

– בנימין שמואלי – "מי רוצה לקנות את הגט שלי? היבטים משפטיים וכלכליים של סחירות (commodification) הזכות להתגרש" (http://tinyurl.com/yadc27nc)

– עידו באום – "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודדות עם ריק רגולטורי" (http://tinyurl.com/yajfls99)

– מרים מרקוביץ-ביטון ויעקב נוסים – "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" (http://tinyurl.com/y76dz4uy)

– עדי ליבזון – "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?" (http://tinyurl.com/ybxz9wzn)

– דייויד גילה – "הערת חקיקה: חוק המזון" (http://tinyurl.com/ycrv8jex)

– אריאן רנן-ברזילי – "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית" (http://tinyurl.com/yc8o9rm9)

קריאה מהנה!

פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ברכות לחברים החדשים במערכת כתב העת –

דב שלומוביץ, רועי ישראל, הילה שלם, תאיר סמימי גולן, עוזרי כהן, איילה גרינברג, רון בן עוליאל, משה אברהם, אביחי טוויג, נטלי בר, ירושלים יטמאיין, סהר טליאז, מיכל סלומון, דריה טשיל ורועי קיסלביץ.
 
בהצלחה!
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

קול קורא – הגשת מאמרים בנושא 'בית המשפט'

**קול קורא להגשת מאמרים בנושא 'בית המשפט'**
 
'מחקרי משפט', כתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יקדיש כרך מיוחד למחקרים העוסקים בבתי המשפט. אנו מזמינים חוקרים וחוקרות מכל תחומי המחקר ובפרט ממשפטים, להגיש מאמרים בנושא 'בית המשפט', לשם בחינת אפשרות פרסומם.
 
בתי המשפט הם מוסד מרכזי במדינה ובעולם המשפט. קשה להגזים בחשיבות תפקידם בעיצוב המציאות המשפטית, זכויות האזרח והאיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי. הכרך יציע מגוון נקודות-מבט על תפקידם של בתי המשפט עבור המתדיינים ועבור האזרחים באופן כללי, על משמעותם החברתית וחשיבותם למשטר במדינה. בין הנושאים האפשריים לכתיבה נכללים תפקיד בית המשפט בחברה ומעמדו, ההליך השיפוטי, גישה לערכאות, עומס ויעילות בשפיטה, ניתוח מוסדי של בית המשפט, בתי משפט מיוחדים (בית המשפט הכללי, בית הדין הדתי, בית הדין לעבודה, בית משפט קהילתי, בית המשפט לענייני משפחה, בתי דין ובתי משפט צבאיים), בחירת שופטים ואופני העבודה שלהם.
אנו מזמינים מחקרים העוסקים באופן שבו המשפט מתייחס לשאלות דוגמת אלו ממגוון של נקודות ראות ודיסציפלינות מחקריות.
 
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

פרופ' עלי זלצברגר – "יובל לבית המשפט העליון בישראל – בית המשפט בין שועל לקיפוד"

יוןקיפודים, לדברי ישעיה ברלין, הם יוצרים שמשייכים הכול לעקרון-על אחד, חובק כול. שועלים מזהים ומכירים מגוון של דברים מבלי לאלץ אותם לעיקרון אוניברסלי אחד.

במסה קצרה זו אנסה לבחון את ההיסטוריה האישית והקולקטיבית של בית המשפט העליון שלנו במסגרת הדיכוטומיה ה״ברלינית״. לאחר סקירה ביוגרפית יבשה למדיי, אטען כי ניתן להצביע על פרדוקס מעניין: מצד אחד, חל שינוי בתפיסת המשפט על ידי בית המשפט העליון, שינוי שזכה להתייחסויות וניתוחים לא מעטים, מתפיסה צרה לרחבה. מצד אחר התרחש שינוי בכיוון ההפוך בביוגרפיות האישיות ובתפיסות החיים של שופטי בית ה משפט העליון, שינוי משועליות לקיפודיות. אני מצר על שני השינויים (השני הוא אולי בלתי נמנע, הראשון אינו כזה) ועוד יותר על השילוב שלהם, כפי שאטען בסיום המסה.

קישור (זמין למנויי Nevo) –

http://tinyurl.com/lepwpjn

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

פרופ' דני סטטמן ופרופ' גדעון ספיר – "האם מדינה ליברלית רשאית לפעול מתוך הסתמכות על טיעונים דתיים?"

לפי עמדה הרווחת בקרב הוגים ליברלים, הגבלות על החירות המבוססות על טיעונים דתיים, כלומר שיקולים הנשענים על צו האל, על כתבי הקודש וכדומה אינן לגיטימיות. הגבלות כגון אלה פוגעות לפי הנטען באוטונומיה של אזרחים שאינם דתיים ובכבודם, ואם לא די בכך, הן גורמות לרגשות כואבים של הדרה ומובילות לאי-שקט חברתי. בהקשר של המשפט הישראלי מועלית גם טענה שהגבלות כאלה פוגעות בחופש מדת. תכלית המאמר היא לדחות עמדה זו ולהראות שאין כל פסול בהסתמכות על טיעונים דתיים או בניסיון לקדם תכליות דתיות. נוכח דברים אלה, לא זו בלבד שאין המדינה הליברלית יכולה לשמור על ניטרליות בין אידאולוגיות שונות, אלא שחברי קבוצות דתיות, בדומה לאזרחים אחרים, רשאים לנסות לקדם את האידאולוגיות שלהם. עיקר הסייג לתזה זו הוא שעל הדתיים להתאמץ כדי לגייס גם טיעונים שאינם דתיים לטובת עמדתם. דרישה זו אינה מעלה קושי רב נוכח צביונן הרציונלי של הדתות המערביות ותפיסתו את אופיו המוסרי של האל.

המחשבה שהסתמכות על טעמים דתיים מהווה פגיעה בזכות לחופש מדת היא חידוש של המשפט הישראלי, אך לעניות דעתנו, אין החידוש מוצלח. הסתמכות על טעמים דתיים אינה מחייבת, לא בהיגיון ולא בעובדה, פגיעה מטרידה במצפונו של החילוני, שניתן להמשיג אותה לפגיעה בחופש שלו מדת. מסקנת המאמר היא שאף על פי שכפייה היא תמיד בעיה מנקודת מבט ליברלית, הרי כפייה המבוססת על טיעונים דתיים אינה עושה אותה לבעיה מיוחדת.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/kll9oxg

פורסם בקטגוריה כללי, משפט חוקתי | עם התגים , | כתיבת תגובה

פרופ' ידידיה שטרן – "רכישת חברות – המניעים והערכתם"

מטרת מאמר זה לחלץ את העובדות בדבר ערכה של רכישת החברה מסבך המיתוס האופף אותן. המאמר מנתח את השלכות העסקה מנקודת הראות של הגוף המרכז את מירב הביקורת והחשדות – יוזם הרכישה. במסגרת זו מנותחים המניעים המרכזיים לרכישה וממוינים לפי אזורי השפעתם על החברה. לאחר מכן ננקטת גישה נורמטיבית המעריכה את המניעים על פי אמת המידה של הוספת ערך כלכלי. המציאות המצטיירת מהבחינה האנליטית של המניעים לרכישת חברות והנתמכת על ידי ממצאים אמפיריים בשיטות משפט זרות, מלמדת על כך שעל אף שתיתכנה רכישות ממניעים שליליים, הרי הסך הכולל של השפעת התופעה על המשק, כשהוא נמדד במונחים של יעילות כלכלית, הנו חיובי ביותר. אמנם המניעים השליליים לרכישה עלולים לגרום נזקים מסוימים, אולם מאחר שסיכונים אלו אינם שונים במהותם מהסיכונים הנובעים מצורות פעילות אחרות המקובלות בדיני החברות, ניתן להגביל את השפעתם בעזרת ההסדרים המשפטיים הקיימים ובעזרת אמצעים משלימים. מנגד, בניגוד לתדמית המקובלת, פורס המאמר כר נרחב להבנת חשיבות תפקידו של יוזם הרכישה כשוטר המופעל על ידי כוחות השוק והמתוגמל על ידם, הנוטל על עצמו את המשימה הקשה של שיפור תפקודן של חברות. לפיכך, לדעת המחבר, על מעצבי המדיניות המשפטית בישראל להכיר בחיוניותה של תופעת הרכישה למשק הישראלי, ולגבש הסדרים משפטיים שיעודדו את קיומה בישראל.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/j3zxamf

פורסם בקטגוריה דיני תאגידים, כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פרופ' שחר ליפשיץ – "דיני זוגיות חילוניים ביובל הבא: בין 'ליברטריאניזציה' ובין בית המשפט 'המחשק'"

מאמרו של פרופ' ליפשיץ מחולק לשני חלקים. בראשון, מסביר המחבר מדוע במקרה שיכונן בישראל מסלול נישואין אזרחי, יתעורר צורך דחוף לכונן מערכת שלמה של דיני זוגיות, ובשני – שהוא חלקו המרכזי של המאמר – עוסק המחבר בתכנים הספציפיים של הדין העתידי.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/zbxvf57

פורסם בקטגוריה דיני משפחה, כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה