ד"ר אריאן רנן-ברזילי – "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית"

אנו שמחים להציג את מאמרה של אריאן רנן-ברזילי, "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
במאמרה, דנה המחברת בגבולות השוק ביחס לשוויון מגדרי בעבודה. המאמר מראה כיצד העמדות השונות אשר באו לידי ביטוי בפסקי הדין בעניין גורן, אשר עסקו באפליה בשכר, משקפות מחלוקות עמוקות בין גישות פמיניסטיות שונות בקשר ליחס שבין השוק לשוויון, ומבהיר באמצעותן כיצד הבנה בג"ץ גורן את היחס שבין המשפט לשוק. לדברי המחברת, בג"ץ גורן עשוי להקל אף על קבלת תביעות שמטרתן קידום השילוב שבין עבודה למשפחה. זאת, לא רק בהקשר של הכנסת גברים ל'ספירה הביתית', כפי שנעשה בעניין לוי ובהט, אלא אף בהקשר של התאמת שוק העבודה לבעלי מחויבויות משפחתיות ולכרסום בנורמת העבודה ה'טוטאלית'.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | תגובה אחת

פרופ' דיויד גילה – "הערת חקיקה: חוק המזון"

אנו שמחים להציג את מאמרו של דיויד גילה, "הערת חקיקה: חוק המזון", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
במאמרו מנתח המחבר את החוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 – הרקע לחקיקתו, מטרותיו והכשלים שהוא נועד לפתור.
הרקע לחקיקת החוק הוא רצון משרדי הממשלה להילחם בבעיית יוקר המחיה בשוק המזון ובכשלים תחרותיים שהתגלו בשוק, בין היתר, על ידי רשות ההגבלים העסקיים. מטרת החוק היא, טיפול, באמצעות כללים ברורים, רחבים וחדים יותר מאשר האיסורים הרגילים של דיני ההגבלים העסקיים, בארבעה כשלים שהתגלו בשוק המזון – 1. אי-מודעותו המספקת של הצרכן באשר לרשת השיווק, באזור שלו, אשר יכולה להציע לו סל מוצרים רצוי במחיר הנמוך ביותר. בכשל זה, נועד לטפל פרק החוק העוסק בשקיפות המחיר הקמעונאי. 2. העובדה שהצרכן לא תמיד נהנה מאפשרות בחירה בין מספר גדול מספיק של רשתות שיווק מתחרות באזור שבו הוא נמצא – תופעה שהוקצנה על ידי 'מילוי' אזורים גאוגרפיים בסניפי רשת שיווק אשר ריכוזית באותו אזור, באופן העלול לפגוע בתחרות ולדחוק מהאזור רשתות שלא פעלו בו קודם לכן. בכשל זה נועד לטפל פרק החוק העוסק ביכולת הממונה על ההגבלים העסקיים לפקח על תופעה זו. 3. ספקים גדולים עלולים לדחוק ספקים קטנים ממדפי רשת השיווק. בכשל זה נועדו לטפל הוראות שונות העוסקות ביחסים שבין הספקים לרשתות השיווק. 4. מחיר מוצרים מסוימים לצרכן עלול להיות גבוה, חרף קיום כוח קנייה בלתי מבוטל בידי רשתות השיווק. בכשל זה נועדו לטפל ההוראות בעניין איסור התערבות ספקים גדולים במחיר לצרכן, ואיסור על ספקים לשלם לקמעונאים גדולים בונוסים או 'תשלומי מדף', המפצים את הקמעונאים על מחיר סיטונאי גבוה, באופן שאינו בהכרח מתגלגל לטובת הצרכן.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ד"ר עדי ליבזון – "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?"

אנו שמחים להציג את מאמרו של עדי ליבזון, "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
פסק הדין ורדניקוב נ' אלוביץ', שניתן במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי, הניח שרכישות ממונפות הן סימפטום של משק ריכוזי וחשודות בשימושן כאמצעי להעברת ערך מהחברה לבעל השליטה. בעקבות זאת קבע בית המשפט שיש להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר על טרנסקציות מסוג זה. ברשימה זו אני טוען שלא זו בלבד שרכישות ממונפות אינן סימפטום למשק ריכוזי, אלא הן ממלאות תפקיד חשוב בצמצום הריכוזיות בכך שהן מגדילות את המאגר המצומצם של בעלי שליטה פוטנציאליים. ההשלכה של טיעון זה היא שאין להחיל על רכישות ממונפות את המבחן החמור של כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר, אלא יש להסתפק בהחלת הכלל הסטנדרטי והמקל יותר של שיקול הדעת העסקי.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
פורסם בקטגוריה דיני תאגידים, כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר מרים מרקוביץ-ביטון וד"ר יעקב נוסים – "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל"

אנו שמחים להציג את מאמרם של מרים מרקוביץ-ביטון ויעקב נוסים, "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
החוק להגנת הספרות והסופרים נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2014 והיה תקף למשך שלוש שנים. הרקע להתערבות המדינה בשוק הספרים הוא רצון בעידוד הספרות המקורית והמתורגמת אשר נתפסת כרכיב מרכזי בתרבות ובזהות הישראלית, ומטרתו היא, בעיקרה, מניעת פגיעה אפשרית בסופרים ובספרות והבטחת מגוון תרבותי-ספרותי עשיר.
במאמרם, מבקשים המחברים לבחון את הרציונל הנורמטיבי לאימוץ שניים מן ההסדרים הרגולטוריים המצויים בחוק ועיצובם – 1. הסדר מחיר קבוע ואחיד לספרים. 2. הסדר תמלוגי מינימום לסופרים. לשם כך, מדגימים המחברים את הניתוח, הדיון והביסוס הנדרשים לצורך הכרעה ציבורית מהסוג המצוי בחוק הספרים. מהמאמר עולה כי לא ניתן לוותר על ביסוס תאורטי, הן פוזיטיבי והן נורמטיבי, לחקיקה רגולטורית.
בנוסף, מראים המחברים כי ללא ביסוס תאורטי של כללים רגולטוריים, לא זו בלבד שלא ניתן לתת לכללים טעם, אלא לא ניתן אף לבחון ולהעריך אותם – הן טרם חקיקתם והן על פני זמן. הבסיס התאורטי עליו נשענת החקיקה, מאפשר לא רק דיון ציבורי וניתוח תאורטי, אלא אף הערכה של הצלחת ההסדר הרגולטורי או של כישלונו. חסר זה בולט בחוק הספרים, בעיקר מפני שהמחוקק ביקש לבחון את הצלחתו על פני זמן. ואולם, בהיעדר בסיס תאורטי לכללים הרגולטוריים שבחוק, לא ניתן לדעת מהם המדדים המעידים על מידת הצלחתו.
מלבד ניתוח ההסדר הרגולטורי המסוים של חוק הספרים, מצביע המאמר במשתמע על הכשל הרגולטורי בהליך החקיקה, אשר מאופיין בעיקרו בהיעדר ביסוס תאורטי מפורש להסדרים אלו שאומצו בחוק הספרים.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר עידו באום – "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודד עם ריק רגולטורי"

אנו שמחים להציג את מאמרו של עידו באום, "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודד עם ריק רגולטורי", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
הגלובליזציה וקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות לא אחת את הרגולציה הקיימת בתחום מסוים לחסרת תועלת. במקרים אחרים, מצעידה הטכנולוגיה את המדינה לתחום חדש, המשווע לרגולציה שתגונן על אינטרסים ציבוריים חיוניים – אך כזו אינה קיימת. עם זאת, לעתים, אסדרת שוק מסוים היא בעלת חשיבות כה רבה עד כי המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה לסגת ולהותיר ריק רגולטורי.
כיצד ניתן לרתום את עצמתה של התחרות לפיתוח רגולציה חדשנית ועידודה? במאמרו, מציע המחבר מודל תחרותי שמטרתו לפתח דרכי רגולציה חדשניות, שיתחרו ביניהן לפרק זמן קצוב על ידי כך שיושתו על מפוקחים זהים שייבחרו באופן אקראי, כדי לבחון מהי הרגולציה העדיפה. משטר הרגולציה שיתברר כעדיף, יושת על השוק המפוקח בכללותו. במאמרו, מפרט המחבר את התנאים הנדרשים לכינונה של תחרות כזו בין משטרי רגולציה, מאבחן מודלים אחרים של תחרויות רגולטוריות, מונה את ההצדקות ליישום תחרות מהסוג המוצע וכן מציג מענה לביקורת ולקשיים משפטיים שעלולה תחרות כזו לעורר.
את יישום המודל, מדגים המחבר באמצעות אסדרת המגוון התרבותי בשוק השידורים האודיו-ויזואליים המסחריים. בתחום זה החקיקה הקיימת מחייבת הבטחת תמהיל מסוים של שידורים. דא עקא, כשלי שוק עמוקים, שחלקם ייחודיים למדינת ישראל, בצירוף שינויים טכנולוגיים דרמטיים, הופכים את הרגולציה בתחום זה למיושנת ולא אפקטיבית. שוק זה בשל ליישומה של תחרות בין משטרי רגולציה, ואף קיימת בו תשתית מוסדית שניתן לנצל לכינונה של תחרות כזו.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

פרופ' בנימין שמואלי – "מי רוצה לקנות את הגט שלי? היבטים משפטיים וכלכליים של סחירות (commodification) הזכות להתגרש"

בשנים האחרונות מוגשות ברחבי העולם תביעות אזרחיות כנגד בעלים המסרבים לתת גט לנשותיהם מסיבות כלכליות, תוך סחיטת סכומים גבוהים עבור נתינתו. תביעות אלה הן בגדר 'שובר שוויון' – אם הפיצויים הנפסקים גבוהים דיים, קם לבעל תמריץ לחתום על עסקת חליפין, במסגרתה תוותר האישה על הפיצויים, תוך שהבעל יעניק לה גט ויוותר על דרישותיו הכספיות.
במאמרו, בוחן המחבר האם כלל ניתן לסחור בגט, או שמא מדובר בזכות אישית-משפחתית שלא ראוי להעבירה תהליך סחירות-קומודיפיקציה.
לצורך כך, נבחנים במאמר נימוקים שונים שנדונו בספרות לאיסור על סחירות בזכות – במטרה להגן עליה ועל המוכר אותה – תוך שהמחבר מסיק כי מסיבות שונות, אין בכוחם של נימוקים אלה לבסס איסור על סחירות גט.
לבסוף, בהנחה שגט אכן סחיר, בוחן המחבר מהו הכלל (קניין/ אחריות, בהתאם להבחנתם של קלברזי ומלמד) אשר בעזרתו ניתן להגן על הזכות. של מי הזכות, למעשה, כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו: האם מדובר בזכות קניינית של הבעל להיות נשוי ולסרב לתת גט – זכות הכפופה לחובת פיצוי לאשתו על הנזק שגורמת הפעלת זכות זו (כלל אחריות), או שמדובר בזכות של האישה להתגרש (כלל קניין), ולבעל אין כל זכות בסיטואציה של סרבנות?
לדברי המחבר, הדיון בעניין הקומודיפיקציה של הגט, והזכות לגירושין בכלל, הוא חלק מדיון נרחב יותר בשאלה עד כמה צדדים במשפט הפרטי בכלל, ובדיני משפחה בפרט, יכולים להסכים ביניהם, בעיקר כשמדובר בזכויות אישיות.
למאמר (זמין למנויי Nevo) –
פורסם בקטגוריה דיני משפחה, כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר אודליה מינס – "ההסדר המשפטי החל על פירמידות שליטה בחוק הריכוזיות והשפעתו על שוק ההון והמשק הישראליים: מימצאים ראשוניים"

לפני מספר שנים נחקק החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, והשפעותיו הראשוניות על המשק ועל שוק ההון ראויות לבחינה. במאמרה, מאבחנת המחברת מגמות אחדות שנצפות בשנים האחרונות בשוק ושניתן לייחסן גם להליכי חקיקת החוק ולכניסתו לתוקף: מחיקת מניות ממסחר בבורסה עקב מיזוגים בחברות אחרות המוחזקות על ידי בעל השליטה; רכישה ומיזוג של חברות ישראליות בידי חברות זרות בד בבד עם מגמה מעורבת ביחס לחברות עם רישום כפול; גידול בשיעור החזקות הציבור במניות חברות ציבוריות בד בבד עם הקטנת חלקם של בעלי העניין בחברות אלה. במאמרה, נעזרת המחברת בניתוח כל אחת ממגמות אלה על מנת לבחון את התכליות העומדות מאחורי חקיקת החוק ואת האופן שבו הסדר משפטי ורגולטיבי משפיע על שחקנים במגרש.
מהניתוח במאמר עולה כי לפחות חלק מן האמצעים שננקטו בחוק מיועדים לפתור בעיות ממשל תאגידי הנובעות מההפרדה בין בעלות לשליטה. נוסף על כך, עולה כי השלכות המסגרת המשפטית מחייבות ראייה רחבה של קובעי מדיניות, שכן התופעות הנלוות אינן בהכרח אלה שניתן היה לצפותן מראש, ולא בהכרח יובילו לתועלת גדולה יותר בטווח הארוך. לדברי המחברת, בסופו של יום, הכרחי לבחון אם ההסדר המשפטי הכולל החל על חברות הפועלות או נסחרות בישראל קוהרנטי דיו ומצליח ליצור את מידת הוודאות הנדרשת בחיים העסקיים. המאמר מסייע בבחינת סוגיה זו.
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה, שוק ההון | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר אדם שנער – "השוק הפרטי בעבודה הציבורית"

אנו שמחים להציג את מאמרו של ד"ר אדם שנער, "השוק הפרטי בעבודה הציבורית", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
לדברי המחבר, בעשורים האחרונים מתרחש תהליך היטשטשות בין הספירה הפרטית לציבורית, המתבטא בשלושה תחומים עיקריים – (1) הפרטה ומיקור חוץ של פונקציות שבעבר בוצעו על ידי המגזר הציבורי אל המגזר הפרטי. (2) הזרמת נורמות מהמשפט הציבורי למשפט הפרטי. שני תחומים אלה זכו להתייחסות ענפה בספרות. המאמר יוקדש לבחינתה של מגמה שלישית, חדשה: מעבר נורמות שוקיות מהמשפט הפרטי לתוך המגזר הציבורי, שעיקרו ייבוא פרקטיקות ניהוליות וכללים משפטיים אשר התפתחו במגזר הפרטי לתוך מגזר אשר אופן עבודתו הוסדר באופן מסורתי באמצעות כללים שונים. לדברי המחבר, זוהי 'הפרטה הפוכה', המבקשת להפוך את הבירוקרטיה השלטונית לבירוקרטיה שוקית.
במאמרו, משרטט המחבר לראשונה את מהלכי ההפרטה החדשים בישראל, שגולת הכותרת שלהם היא דו"ח ועדת דיין "לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה", ומבקש להסב את תשומת הלב למורכבות הטמונה בתפיסה החדשה של בירוקרטיה שוקית. כך, למשל, הפיכת אופן הפעולה של המגזר הציבורי לכזה הדומה למגזר הפרטי מעוררת חשש שמקצועיות המינהל הציבורי תבוא על חשבון מקסום האינטרסים של הדרג הפוליטי. באופן דומה, הפיכת מדדי ההצלחה לכמותיים עלולה להמעיט בחשיבותו של חלק מהעבודה הציבורית, אותו חלק שקשה לכימות. לבסוף, הדגש המוגבר על 'גמישות ניהולית' עלול לפגוע בעצמאות השירות הציבורי.
מטרת השירות הציבורי בישראל אינה רק לספק שירותים באופן יעיל, אלא אף להוות גורם בעל משקל שבכוחו למתן ולרסן גורמים פוליטיים. רפורמות המבקשות להפוך את השירות הציבורי לדומה למגזר הפרטי מעלות חשש כי התכליות הייחודיות שביסוד השירות הציבורי ייפגעו עם אימוצה של תפיסת הבירוקרטיה השוקית.
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כרך לא(1) יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך לא(1)!

כרך זה הוא 'כרך נושא', המאגד מאמרים שונים העוסקים בנושא אחד – הממשק שבין השוק לבין המשפט. בצירופם יחד, מעניקים המאמרים תמונה מעניינת ומגוונת של היחסים שבין המשפט לבין השוק באופן כללי, ובמציאות הישראלית בפרט. רשימת המאמרים המופיעים בכרך (זמינים למנויי Nevo.co.il):

– אדם שנער – "השוק הפרטי בעבודה הציבורית" (http://tinyurl.com/y8hukmht)

– אודליה מינס – "ההסדר המשפטי החל על פירמידות שליטה בחוק הריכוזיות והשפעתו על שוק ההון והמשק הישראליים: מימצאים ראשוניים" (http://tinyurl.com/yczj7qvu)

– בנימין שמואלי – "מי רוצה לקנות את הגט שלי? היבטים משפטיים וכלכליים של סחירות (commodification) הזכות להתגרש" (http://tinyurl.com/yadc27nc)

– עידו באום – "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודדות עם ריק רגולטורי" (http://tinyurl.com/yajfls99)

– מרים מרקוביץ-ביטון ויעקב נוסים – "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" (http://tinyurl.com/y76dz4uy)

– עדי ליבזון – "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?" (http://tinyurl.com/ybxz9wzn)

– דייויד גילה – "הערת חקיקה: חוק המזון" (http://tinyurl.com/ycrv8jex)

– אריאן רנן-ברזילי – "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית" (http://tinyurl.com/yc8o9rm9)

קריאה מהנה!

פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ברכות לחברים החדשים במערכת כתב העת –

דב שלומוביץ, רועי ישראל, הילה שלם, תאיר סמימי גולן, עוזרי כהן, איילה גרינברג, רון בן עוליאל, משה אברהם, אביחי טוויג, נטלי בר, ירושלים יטמאיין, סהר טליאז, מיכל סלומון, דריה טשיל ורועי קיסלביץ.
 
בהצלחה!
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה