קול קורא להגשת מועמדות לחברות בכתב העת "מחקרי משפט" לשנת תש"פ

אנו נרגשים לפרסם את הקול הקורא להגשת מועמדות לכתב העת "מחקרי משפט"!
נשמח לראותכם במפגש המתעניינים שיתקיים ביום ראשון ה-7/4 בשעה 13:30 בחדר המערכת (ליד המיקרוגל) שם יחכו לכם חברי המערכת ויענו על כל שאלה. נתראה! 🙂

קול קורא – גיוס לכתבי עת – תשפ

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

קול קורא להגשת מאמרים לכרך הבא של "מחקרי משפט" בנושא "העיר"

"מחקרי משפט", כתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, יקדיש כרך מיוחד למחקרים העוסקים בנושא "העיר".

אנו מזמינים חוקרות וחוקרים להגיש מאמרים בנושא, עם דגש על חידושים בתחום, רעיונות יצירתיים, ניתוחים תיאורטיים ואמפיריים לשם בחינת אפשרות פרסומם.

פרטים נוספים נמצאים בקובץ הרצ"ב.

בברכה,

מערכת מחקרי משפט

קול קורא להגשת מאמרים – מחקרי משפט – כרך 'העיר'

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כרך לא(3) של מחקרי משפט יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך לא(3)- העוסק בנושא משפט חוצה גבולות!

הביטוי "משפט חוצה גבולות", איננו ביטוי סתמי, והוא מאפיין במידה רבה את העולם הגלובלי שבו אנו חיים. המשפט שחוצה גבולות מספק דרכים להתמודד עם סוגיות חדשות המתעוררות באינטראקציה חוצת גבולות, ועל כן חשיבותו.

תהנו!

רשימת המאמרים המופיעים בכרך (זמין למנויי Nevo.co.il):

  • שי דותן – "יתרונם של בתי המשפט הבינלאומיים" (https://tinyurl.com/yaphfjx5)
  • שי יהושוע קידר- "חדלות פירעון חוצת- גבולות בישראל: מטריטוריאליות
    לאוניברסליזם (ולמה שביניהם)" (https://tinyurl.com/yd24waka)
  • עמוס ישראל פליסהואור ותמר אריאלי- "גבולות ואזורי גבול: מרחב, חברה והלכה" (https://tinyurl.com/y8zfruru)
  • שחר אייזנר– "דרום לבנון בראי דיני הכיבוש 1949–1948" (https://tinyurl.com/ydx8kbgn)
  • איריס קנאור– "משפט בין-לאומי פרטי בעולם גלובלי –ברירת הדין בחוזי צרכנות" (https://tinyurl.com/ya2uh7h8)
  • דורין לוסטיג- "קאדי בירושלים דמוקרטיה בעידן של ממשל גלובלי:רגולציה של מימון טרור בישראל" (https://tinyurl.com/y98q2y3a)
  • תמר הוסטובסקי ברנדס– "משפט זכויות האדם הבין-לאומי והמשפט החוקתי בישראל" (https://tinyurl.com/ycslftxz)
  • עמיחי כהן וגיא הרפז– "על קיבעון ודינמיות: עיון מחודש בהריסות בתים בפסיקות בית המשפט העליון" (https://tinyurl.com/yae2grxm)
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

ברכות לחברי המערכת החדשים של כתב העת –

אביטל יזרעאל

איילת מובשוביץ

איתי כהן

אמיר דראושה

דינה פופובצר

דניאל בוסקילה

חני קוט

יהושע ג'יורנו

יובל זילבר

יצחק רבינוביץ

רועי טבק

רחמים כהן

שיר גולן

 

בהצלחה רבה!

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | 8 תגובות

כרך לא(2) של מחקרי משפט יצא לאור!

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך לא(2)!

רשימת המאמרים המופיעים בכרך (זמין למנויי Nevo.co.il):

  • לילך ליטור – "חוקתיות רגולטורית בעידן ההפרטה ושביתה הפוגעת בתחרות: בין בית הדין לעבודה לבית הדין להגבלים עסקיים" (https://goo.gl/xAbQEW)
  • שלי אביב ייני – "פיצויים עונשיים סמויים בגין פיטורים שלא כדין המהווים הפרת חוזה עבודה" (https://goo.gl/sBhqSb)
  • מיכל לביא – "הוצאה מהֶקשר: על אחריות מתווכים מקוונים להפצה משנית ולהשפעה על זמינות מידע" (https://goo.gl/b2TZWi)
  • גדעון ספיר – "וקראת לשבת עונג"? עבודה, מסחר ומבילוי בשבת בישראל מקום המדינה ועד היום" (https://goo.gl/oGxFU3)
  • יצחק אנגלרד – "תרשים הזרימה" של יסודות עוולת הרשלנות – הוויכוח בין השופטים על דרך ניהול ההליך השיפוטי" (https://goo.gl/g2nWCK)

קריאה מהנה!

 

פורסם בקטגוריה כללי | 3 תגובות

ד"ר אריאן רנן-ברזילי – "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית"

אנו שמחים להציג את מאמרה של אריאן רנן-ברזילי, "בין שוק לרגולציה בעקבות בג"ץ גורן: שכר שווה, שוויון הזדמנויות ומחויבות משפחתית", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
במאמרה, דנה המחברת בגבולות השוק ביחס לשוויון מגדרי בעבודה. המאמר מראה כיצד העמדות השונות אשר באו לידי ביטוי בפסקי הדין בעניין גורן, אשר עסקו באפליה בשכר, משקפות מחלוקות עמוקות בין גישות פמיניסטיות שונות בקשר ליחס שבין השוק לשוויון, ומבהיר באמצעותן כיצד הבנה בג"ץ גורן את היחס שבין המשפט לשוק. לדברי המחברת, בג"ץ גורן עשוי להקל אף על קבלת תביעות שמטרתן קידום השילוב שבין עבודה למשפחה. זאת, לא רק בהקשר של הכנסת גברים ל'ספירה הביתית', כפי שנעשה בעניין לוי ובהט, אלא אף בהקשר של התאמת שוק העבודה לבעלי מחויבויות משפחתיות ולכרסום בנורמת העבודה ה'טוטאלית'.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק | עם התגים , , , | 2 תגובות

פרופ' דיויד גילה – "הערת חקיקה: חוק המזון"

אנו שמחים להציג את מאמרו של דיויד גילה, "הערת חקיקה: חוק המזון", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
במאמרו מנתח המחבר את החוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 – הרקע לחקיקתו, מטרותיו והכשלים שהוא נועד לפתור.
הרקע לחקיקת החוק הוא רצון משרדי הממשלה להילחם בבעיית יוקר המחיה בשוק המזון ובכשלים תחרותיים שהתגלו בשוק, בין היתר, על ידי רשות ההגבלים העסקיים. מטרת החוק היא, טיפול, באמצעות כללים ברורים, רחבים וחדים יותר מאשר האיסורים הרגילים של דיני ההגבלים העסקיים, בארבעה כשלים שהתגלו בשוק המזון – 1. אי-מודעותו המספקת של הצרכן באשר לרשת השיווק, באזור שלו, אשר יכולה להציע לו סל מוצרים רצוי במחיר הנמוך ביותר. בכשל זה, נועד לטפל פרק החוק העוסק בשקיפות המחיר הקמעונאי. 2. העובדה שהצרכן לא תמיד נהנה מאפשרות בחירה בין מספר גדול מספיק של רשתות שיווק מתחרות באזור שבו הוא נמצא – תופעה שהוקצנה על ידי 'מילוי' אזורים גאוגרפיים בסניפי רשת שיווק אשר ריכוזית באותו אזור, באופן העלול לפגוע בתחרות ולדחוק מהאזור רשתות שלא פעלו בו קודם לכן. בכשל זה נועד לטפל פרק החוק העוסק ביכולת הממונה על ההגבלים העסקיים לפקח על תופעה זו. 3. ספקים גדולים עלולים לדחוק ספקים קטנים ממדפי רשת השיווק. בכשל זה נועדו לטפל הוראות שונות העוסקות ביחסים שבין הספקים לרשתות השיווק. 4. מחיר מוצרים מסוימים לצרכן עלול להיות גבוה, חרף קיום כוח קנייה בלתי מבוטל בידי רשתות השיווק. בכשל זה נועדו לטפל ההוראות בעניין איסור התערבות ספקים גדולים במחיר לצרכן, ואיסור על ספקים לשלם לקמעונאים גדולים בונוסים או 'תשלומי מדף', המפצים את הקמעונאים על מחיר סיטונאי גבוה, באופן שאינו בהכרח מתגלגל לטובת הצרכן.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ד"ר עדי ליבזון – "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?"

אנו שמחים להציג את מאמרו של עדי ליבזון, "רכישות ממונפות: סימפטום של משק ריכוזי או אמצעי לצמצום ריכוזיות?", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
פסק הדין ורדניקוב נ' אלוביץ', שניתן במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי, הניח שרכישות ממונפות הן סימפטום של משק ריכוזי וחשודות בשימושן כאמצעי להעברת ערך מהחברה לבעל השליטה. בעקבות זאת קבע בית המשפט שיש להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר על טרנסקציות מסוג זה. ברשימה זו אני טוען שלא זו בלבד שרכישות ממונפות אינן סימפטום למשק ריכוזי, אלא הן ממלאות תפקיד חשוב בצמצום הריכוזיות בכך שהן מגדילות את המאגר המצומצם של בעלי שליטה פוטנציאליים. ההשלכה של טיעון זה היא שאין להחיל על רכישות ממונפות את המבחן החמור של כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר, אלא יש להסתפק בהחלת הכלל הסטנדרטי והמקל יותר של שיקול הדעת העסקי.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
פורסם בקטגוריה דיני תאגידים, כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר מרים מרקוביץ-ביטון וד"ר יעקב נוסים – "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל"

אנו שמחים להציג את מאמרם של מרים מרקוביץ-ביטון ויעקב נוסים, "עם הספר ומשפט הספר: החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
החוק להגנת הספרות והסופרים נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2014 והיה תקף למשך שלוש שנים. הרקע להתערבות המדינה בשוק הספרים הוא רצון בעידוד הספרות המקורית והמתורגמת אשר נתפסת כרכיב מרכזי בתרבות ובזהות הישראלית, ומטרתו היא, בעיקרה, מניעת פגיעה אפשרית בסופרים ובספרות והבטחת מגוון תרבותי-ספרותי עשיר.
במאמרם, מבקשים המחברים לבחון את הרציונל הנורמטיבי לאימוץ שניים מן ההסדרים הרגולטוריים המצויים בחוק ועיצובם – 1. הסדר מחיר קבוע ואחיד לספרים. 2. הסדר תמלוגי מינימום לסופרים. לשם כך, מדגימים המחברים את הניתוח, הדיון והביסוס הנדרשים לצורך הכרעה ציבורית מהסוג המצוי בחוק הספרים. מהמאמר עולה כי לא ניתן לוותר על ביסוס תאורטי, הן פוזיטיבי והן נורמטיבי, לחקיקה רגולטורית.
בנוסף, מראים המחברים כי ללא ביסוס תאורטי של כללים רגולטוריים, לא זו בלבד שלא ניתן לתת לכללים טעם, אלא לא ניתן אף לבחון ולהעריך אותם – הן טרם חקיקתם והן על פני זמן. הבסיס התאורטי עליו נשענת החקיקה, מאפשר לא רק דיון ציבורי וניתוח תאורטי, אלא אף הערכה של הצלחת ההסדר הרגולטורי או של כישלונו. חסר זה בולט בחוק הספרים, בעיקר מפני שהמחוקק ביקש לבחון את הצלחתו על פני זמן. ואולם, בהיעדר בסיס תאורטי לכללים הרגולטוריים שבחוק, לא ניתן לדעת מהם המדדים המעידים על מידת הצלחתו.
מלבד ניתוח ההסדר הרגולטורי המסוים של חוק הספרים, מצביע המאמר במשתמע על הכשל הרגולטורי בהליך החקיקה, אשר מאופיין בעיקרו בהיעדר ביסוס תאורטי מפורש להסדרים אלו שאומצו בחוק הספרים.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
 
**
מזומנים לעקוב אחר עמוד ה-Linkedin של כתב העת. קישור – https://www.linkedin.com/company/bar-ilan-law-studies-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

ד"ר עידו באום – "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודד עם ריק רגולטורי"

אנו שמחים להציג את מאמרו של עידו באום, "ראש בראש: תחרות כאמצעי להתמודד עם ריק רגולטורי", אשר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת – לא(1).
 
הגלובליזציה וקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות לא אחת את הרגולציה הקיימת בתחום מסוים לחסרת תועלת. במקרים אחרים, מצעידה הטכנולוגיה את המדינה לתחום חדש, המשווע לרגולציה שתגונן על אינטרסים ציבוריים חיוניים – אך כזו אינה קיימת. עם זאת, לעתים, אסדרת שוק מסוים היא בעלת חשיבות כה רבה עד כי המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה לסגת ולהותיר ריק רגולטורי.
כיצד ניתן לרתום את עצמתה של התחרות לפיתוח רגולציה חדשנית ועידודה? במאמרו, מציע המחבר מודל תחרותי שמטרתו לפתח דרכי רגולציה חדשניות, שיתחרו ביניהן לפרק זמן קצוב על ידי כך שיושתו על מפוקחים זהים שייבחרו באופן אקראי, כדי לבחון מהי הרגולציה העדיפה. משטר הרגולציה שיתברר כעדיף, יושת על השוק המפוקח בכללותו. במאמרו, מפרט המחבר את התנאים הנדרשים לכינונה של תחרות כזו בין משטרי רגולציה, מאבחן מודלים אחרים של תחרויות רגולטוריות, מונה את ההצדקות ליישום תחרות מהסוג המוצע וכן מציג מענה לביקורת ולקשיים משפטיים שעלולה תחרות כזו לעורר.
את יישום המודל, מדגים המחבר באמצעות אסדרת המגוון התרבותי בשוק השידורים האודיו-ויזואליים המסחריים. בתחום זה החקיקה הקיימת מחייבת הבטחת תמהיל מסוים של שידורים. דא עקא, כשלי שוק עמוקים, שחלקם ייחודיים למדינת ישראל, בצירוף שינויים טכנולוגיים דרמטיים, הופכים את הרגולציה בתחום זה למיושנת ולא אפקטיבית. שוק זה בשל ליישומה של תחרות בין משטרי רגולציה, ואף קיימת בו תשתית מוסדית שניתן לנצל לכינונה של תחרות כזו.
 
קישור למאמר (זמין למנויי Nevo.co.il) –
פורסם בקטגוריה כללי, כרך לא(1) - המשפט והשוק, משפט וכלכלה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה