ברכות לחברים החדשים במערכת כתב העת –

דב שלומוביץ, רועי ישראל, הילה שלם, תאיר סמימי גולן, עוזרי כהן, איילה גרינברג, רון בן עוליאל, משה אברהם, אביחי טוויג, נטלי בר, ירושלים יטמאיין, סהר טליאז, מיכל סלומון, דריה טשיל ורועי קיסלביץ.
 
בהצלחה!
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

קול קורא – הגשת מאמרים בנושא 'בית המשפט'

**קול קורא להגשת מאמרים בנושא 'בית המשפט'**
 
'מחקרי משפט', כתב העת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, יקדיש כרך מיוחד למחקרים העוסקים בבתי המשפט. אנו מזמינים חוקרים וחוקרות מכל תחומי המחקר ובפרט ממשפטים, להגיש מאמרים בנושא 'בית המשפט', לשם בחינת אפשרות פרסומם.
 
בתי המשפט הם מוסד מרכזי במדינה ובעולם המשפט. קשה להגזים בחשיבות תפקידם בעיצוב המציאות המשפטית, זכויות האזרח והאיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי. הכרך יציע מגוון נקודות-מבט על תפקידם של בתי המשפט עבור המתדיינים ועבור האזרחים באופן כללי, על משמעותם החברתית וחשיבותם למשטר במדינה. בין הנושאים האפשריים לכתיבה נכללים תפקיד בית המשפט בחברה ומעמדו, ההליך השיפוטי, גישה לערכאות, עומס ויעילות בשפיטה, ניתוח מוסדי של בית המשפט, בתי משפט מיוחדים (בית המשפט הכללי, בית הדין הדתי, בית הדין לעבודה, בית משפט קהילתי, בית המשפט לענייני משפחה, בתי דין ובתי משפט צבאיים), בחירת שופטים ואופני העבודה שלהם.
אנו מזמינים מחקרים העוסקים באופן שבו המשפט מתייחס לשאלות דוגמת אלו ממגוון של נקודות ראות ודיסציפלינות מחקריות.
 
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

פרופ' עלי זלצברגר – "יובל לבית המשפט העליון בישראל – בית המשפט בין שועל לקיפוד"

יוןקיפודים, לדברי ישעיה ברלין, הם יוצרים שמשייכים הכול לעקרון-על אחד, חובק כול. שועלים מזהים ומכירים מגוון של דברים מבלי לאלץ אותם לעיקרון אוניברסלי אחד.

במסה קצרה זו אנסה לבחון את ההיסטוריה האישית והקולקטיבית של בית המשפט העליון שלנו במסגרת הדיכוטומיה ה״ברלינית״. לאחר סקירה ביוגרפית יבשה למדיי, אטען כי ניתן להצביע על פרדוקס מעניין: מצד אחד, חל שינוי בתפיסת המשפט על ידי בית המשפט העליון, שינוי שזכה להתייחסויות וניתוחים לא מעטים, מתפיסה צרה לרחבה. מצד אחר התרחש שינוי בכיוון ההפוך בביוגרפיות האישיות ובתפיסות החיים של שופטי בית ה משפט העליון, שינוי משועליות לקיפודיות. אני מצר על שני השינויים (השני הוא אולי בלתי נמנע, הראשון אינו כזה) ועוד יותר על השילוב שלהם, כפי שאטען בסיום המסה.

קישור (זמין למנויי Nevo) –

http://tinyurl.com/lepwpjn

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

פרופ' דני סטטמן ופרופ' גדעון ספיר – "האם מדינה ליברלית רשאית לפעול מתוך הסתמכות על טיעונים דתיים?"

לפי עמדה הרווחת בקרב הוגים ליברלים, הגבלות על החירות המבוססות על טיעונים דתיים, כלומר שיקולים הנשענים על צו האל, על כתבי הקודש וכדומה אינן לגיטימיות. הגבלות כגון אלה פוגעות לפי הנטען באוטונומיה של אזרחים שאינם דתיים ובכבודם, ואם לא די בכך, הן גורמות לרגשות כואבים של הדרה ומובילות לאי-שקט חברתי. בהקשר של המשפט הישראלי מועלית גם טענה שהגבלות כאלה פוגעות בחופש מדת. תכלית המאמר היא לדחות עמדה זו ולהראות שאין כל פסול בהסתמכות על טיעונים דתיים או בניסיון לקדם תכליות דתיות. נוכח דברים אלה, לא זו בלבד שאין המדינה הליברלית יכולה לשמור על ניטרליות בין אידאולוגיות שונות, אלא שחברי קבוצות דתיות, בדומה לאזרחים אחרים, רשאים לנסות לקדם את האידאולוגיות שלהם. עיקר הסייג לתזה זו הוא שעל הדתיים להתאמץ כדי לגייס גם טיעונים שאינם דתיים לטובת עמדתם. דרישה זו אינה מעלה קושי רב נוכח צביונן הרציונלי של הדתות המערביות ותפיסתו את אופיו המוסרי של האל.

המחשבה שהסתמכות על טעמים דתיים מהווה פגיעה בזכות לחופש מדת היא חידוש של המשפט הישראלי, אך לעניות דעתנו, אין החידוש מוצלח. הסתמכות על טעמים דתיים אינה מחייבת, לא בהיגיון ולא בעובדה, פגיעה מטרידה במצפונו של החילוני, שניתן להמשיג אותה לפגיעה בחופש שלו מדת. מסקנת המאמר היא שאף על פי שכפייה היא תמיד בעיה מנקודת מבט ליברלית, הרי כפייה המבוססת על טיעונים דתיים אינה עושה אותה לבעיה מיוחדת.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/kll9oxg

פורסם בקטגוריה כללי, משפט חוקתי | עם התגים , | כתיבת תגובה

פרופ' ידידיה שטרן – "רכישת חברות – המניעים והערכתם"

מטרת מאמר זה לחלץ את העובדות בדבר ערכה של רכישת החברה מסבך המיתוס האופף אותן. המאמר מנתח את השלכות העסקה מנקודת הראות של הגוף המרכז את מירב הביקורת והחשדות – יוזם הרכישה. במסגרת זו מנותחים המניעים המרכזיים לרכישה וממוינים לפי אזורי השפעתם על החברה. לאחר מכן ננקטת גישה נורמטיבית המעריכה את המניעים על פי אמת המידה של הוספת ערך כלכלי. המציאות המצטיירת מהבחינה האנליטית של המניעים לרכישת חברות והנתמכת על ידי ממצאים אמפיריים בשיטות משפט זרות, מלמדת על כך שעל אף שתיתכנה רכישות ממניעים שליליים, הרי הסך הכולל של השפעת התופעה על המשק, כשהוא נמדד במונחים של יעילות כלכלית, הנו חיובי ביותר. אמנם המניעים השליליים לרכישה עלולים לגרום נזקים מסוימים, אולם מאחר שסיכונים אלו אינם שונים במהותם מהסיכונים הנובעים מצורות פעילות אחרות המקובלות בדיני החברות, ניתן להגביל את השפעתם בעזרת ההסדרים המשפטיים הקיימים ובעזרת אמצעים משלימים. מנגד, בניגוד לתדמית המקובלת, פורס המאמר כר נרחב להבנת חשיבות תפקידו של יוזם הרכישה כשוטר המופעל על ידי כוחות השוק והמתוגמל על ידם, הנוטל על עצמו את המשימה הקשה של שיפור תפקודן של חברות. לפיכך, לדעת המחבר, על מעצבי המדיניות המשפטית בישראל להכיר בחיוניותה של תופעת הרכישה למשק הישראלי, ולגבש הסדרים משפטיים שיעודדו את קיומה בישראל.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/j3zxamf

פורסם בקטגוריה דיני תאגידים, כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פרופ' שחר ליפשיץ – "דיני זוגיות חילוניים ביובל הבא: בין 'ליברטריאניזציה' ובין בית המשפט 'המחשק'"

מאמרו של פרופ' ליפשיץ מחולק לשני חלקים. בראשון, מסביר המחבר מדוע במקרה שיכונן בישראל מסלול נישואין אזרחי, יתעורר צורך דחוף לכונן מערכת שלמה של דיני זוגיות, ובשני – שהוא חלקו המרכזי של המאמר – עוסק המחבר בתכנים הספציפיים של הדין העתידי.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/zbxvf57

פורסם בקטגוריה דיני משפחה, כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

פרופ' ניר קידר – "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון"

במאמרו, בוחן המחבר את סוגיית המאבק למינוי שופט 'ספרדי' לבית-המשפט העליון בשנים הראשונות לקום המדינה, בעיקר בעת שחוק השופטים התשי"ג-1953, טרם נחקק.

לדברי המחבר, שאלת מינוים של שופטים בשנותיה המוקדמות של המדינה מרתקת משום שבניגוד להליך המינוי הנוכחי, שבו המאבקים הפוליטיים, הערכיים והאחרים הנוגעים בבחירת המועמדים לשפיטה נשארים בדרך-כלל בצל, היה הליך של מינוי השופטים באותה תקופה 'פוליטי' ופומבי, במובן זה שעל-פי החוק, מונו שופטי בית-המשפט העליון ע"י הממשלה והכנסת.

קישור (זמין למנויי אתר Nevo) –

http://tinyurl.com/z58j9j9

פורסם בקטגוריה כללי, משפט והסטוריה | עם התגים , | כתיבת תגובה

ד"ר גיא בן דוד – "רקע תרבותי כשיקול בענישה"

כאשר בן תרבות מיעוט מבצע מעשה פלילי בהשפעת הרקע התרבותי שלו, אפשר לטעון כי הרקע התרבותי משפיע על מידת האשמה שלו, ועל כן יש לתן לכך ביטוי כשיקול לקולה בענישה. במסגרת המאמר אבחן את ההתחשבות ברקע התרבותי בראי מוסד הענישה מכמה היבטים. תחילה אבחן את תקפותם של ארבעת הרציונלים של מוסד הענישה – גמול, הרתעה, מניעה, ושיקום – באשר לנאשמים המשתייכים למיעוט תרבותי; מסקנתי לעניין זה היא כי הרציונל הגמולי מספק את ההצדקה המהותית והמשכנעת ביותר להכרה ברקע התרבותי של הנאשם בהליך הפלילי.

הפרק השני של המאמר יוקדש לאסטרטגיות השונות להצגת הרקע התרבותי כשיקול בענישה. במסגרת דיון זה אציג שתי אסטרטגיות שונות להצגת 'טיעונים תרבותיים' העומדות בפני הנאשם, בטרם יגזור בית המשפט את דינו.

בפרק השלישי אדון בהכרה ברקע התרבותי כשיקול בענישה הלכה למעשה, כפי שהדבר עולה משיטת המשפט הפדרלית בארצות הברית ומשיטת המשפט בישראל, תוך שימת הדגש על הסדרת הסוגיה במשפט הפלילי במדינת ניו זילנד. להבדיל מהפסיקה הענפה ומהספרות המשפטית הקיימת בנושא זה בארצות הברית, הסוגיה נשוא המאמר טרם נדונה עקרונית וישירות בבית המשפט העליון בישראל. חרף זאת, מן הרטוריקה של בית המשפט העליון אנו למדים כי רקע תרבותי הוא שיקול רלוונטי בענישה; אלא שההתחשבות בתרבות הנאשם כשיקול לקולה בענישה תיעשה במקרים מיוחדים, תוך מתן עדיפות לשמירה על הערכים המוגנים בחוק. הפרק האחרון של המאמר יעסוק ביתרונות ובחסרונות שבהכרה בתרבות הנאשם בשלב גזר הדין, ובסיומו אסכם את הכתובים.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/zs7o9p8

פורסם בקטגוריה דיני עונשין, כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

פרופ' מנחם מאוטנר – "מינוי שופטים לבית-המשפט העליון בחברה רב-תרבותית"

בשנים האחרונות התעוררו שאלות על-אודות דרכי המינוי של שופטים לבית-המשפט העליון.

בחלק א של מאמר זה אציע סיבות אחדות להתעוררותן של השאלות האלה ואסקור שורה של הצעות שהועלו באשר לאיושם של בית-המשפט העליון ובית-המשפט לחוקה.

בחלק ב אציע מסגרת תאורטית לחשיבה על התפקיד שבית-המשפט העליון אמור למלא בין מוסדות המדינה. אטען שהמשפט הנוצר ומופעל בבתי-המשפט הוא מערכת תרבותית נבדלת, שיש ערך בקיומה ובשימורה.

בחלק ג אטען שהמשפט הנוצר ומופעל בבתי-המשפט בישראל למן קום המדינה מושתת על התאוריה הפוליטית הליברלית.

בחלק ד אטען כי בישראל חיים לא-מעט יהודים דתיים המחויבים הן להלכה היהודית והן לערכים הליברליים העומדים ביסוד המשפט הישראלי. אטען עוד כי לא רק שניתן למנות בני-אדם כאלה לשופטים, אלא אף יש ערך במינויים כאלה. לעומת זאת אטען כי יהודים דתיים הכופרים בערכים הליברליים העומדים ביסוד המשפט הישראלי אינם יכולים להתמנות לשופטים בבית-המשפט העליון וביתר בתי-המשפט של המדינה.

בחלק ה אטען שגם אילו הייתה ישראל מדינה הומוגנית מהבחינה התרבותית, הייתה קיימת עדיין בעייתיות בדרך שבה מונו שופטים לבית-המשפט העליון בשני העשורים האחרונים. זאת משום שבעוד הגיונו של ההליך השיפוטי הוא עיקורם של קשרים אישיים בין השופט לבין הצדדים המתדיינים לפניו, חלק מהמינויים לבית-המשפט העליון בשני העשורים האחרונים התאפיינו בקיומם של קשרים אישיים קרובים במיוחד בין שופטי בית-המשפט לבין השופטים המתמנים.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/hwswtlo

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

ד"ר יעקב חבה – "כוונה כחלק מהגדרת מעשה העבירה: במשפט העברי ובמשפט הישראלי"

שכלולה של עבירה פלילית מותנה בקיומם של שני יסודות על ידי עובר העבירה – יסוד עובדתי ויסוד נפשי. ביסוד העובדתי כלולים ההתנהגות האסורה והתוצאה שמבקשים למנוע, ואילו היסוד הנפשי מתייחס בדרך כלל למחשבה הפלילית שמתלווה לביצוע העבירה וקובע את מידת אשמתו של העבריין. ה'כוונה' נכללת על פי רוב במסגרת היסוד הנפשי של העבירה. אולם לעתים תפקידה של הכוונה משתנה, והיא מהווה חלק מהגדרת מעשה העבירה. המאמר מבקש לבחון את הכוונה בתפקידה השגרתי פחות, דהיינו כוונה המגדירה את מעשה העבירה, וככזו היא מהווה חלק מיסודותיה העובדתיים דווקא של העבירה.

הפרקים הראשונים יסקרו את תפקידיה השונים של הכוונה במשפט הישראלי ובמשפט העברי, תוך התמקדות במקרים שבהם היא משמשת כחלק מהגדרת המעשה האסור. הפרק השלישי יציע יישום של הדברים בעבירות נוספות במשפט הישראלי, וגם כאן בהסתייעות במשפט העברי. הפרק הרביעי יבחן את ההשלכות האפשריות של ההבחנה בין הכוונה כיסוד נפשי ובין הכוונה כמגדירה את מעשה העבירה.

קישור למאמר (זמין למנויי אתר nevo) –

http://tinyurl.com/jqelkjw

פורסם בקטגוריה דיני עונשין, כללי, משפט עברי | עם התגים | כתיבת תגובה